זה נקרא לפעמים "יום הולדת-עצוב". יום השנה הראשון למותו של אדם אהוב הוא אחד הימים המפחידים ביותר בתהליך האבל. התאריך הזה, הכתוב בלוח השנה כמו צלקת זמנית, מעורר את הכאב בעוצמה שרבים לא צופים לה.
אם אתם מתקרבים לתאריך הזה, או אם אתם מלווה מישהו שעובר אותו, המדריך הזה הוא בשבילכם. בלי משפטים מוכנים. לא "יהיה בסדר". רקייעוץ קונקרטי ואכפתילעבור את היום הזה בלי לסבול אותו.
למה יום ההולדת הראשון כל כך קשה
סוף שנת "פעמים ראשונות"
יום השנה הראשון מסמן את סיומו של מחזור כואב: חג המולד הראשון בלעדיו, הקיץ הראשון, יום הנישואין הראשון לבדו. כל אחת מה"פעמים הראשונות" הללו הייתה ניסיון קטן. יום השנה הראשון למוות הואפעם ראשונה אחרונה, והוא נושא את המשקל המצטבר של כל האחרים.
המיתוס של "זה צריך להיות טוב יותר"
יש אמונה רעילה בחברה שלנו: הרעיון שאחרי שנה, האבל צריך להיגמר. זה שקרי. לצער אין לוח זמנים. ויום השנה הראשון יכול להיותכואב יותרמאשר בימים הראשונים, כי ההרדמה הרגשית של ההלם הראשוני נעלמה.
זיכרון חושי
המוח האנושי מקשר דייטים עםזיכרונות חושיים. ריח האוויר באותו היום, האור, העונה. ככל שמתקרב יום ההולדת, הגוף שלך זוכר לפני המוח שלך. זו הסיבה שאנשים רבים מרגישיםחרדה בלתי מוסברתבימים שלפני התאריך.
7 טיפים לעבור את היום הזה
1. אל תתכנן שום דבר יוצא דופן
אל תכריח את עצמך לערוך טקס, ארוחה משפחתית או טקס אם אין לך כוח. יש אנשים שצריכים לציין את התאריך באופן קולקטיבי. אחרים זקוקים לבדידות.שניהם תקפים.תקשיבי לעצמך.
2. אפשר את כל הרגשות
צפוי עצב. אבל אולי תרגיש גםכעס, מהאשמה, או אפילושמחהלחשוב בחזרה על זיכרון טוב. כל הרגשות האלה הם נורמליים. אל תשפוט את עצמך. האבל אינו ליניארי, ואין "דרך נכונה" לעבור את היום.
3. ליצור טקס אישי
מחווה פשוטה, אינטימית וניתנת לחזרה. זה יכול להיות:
- הדלקת נר בזמן המוות המדויק
- האזינו לשיר האהוב על המנוח
- קרא שוב מכתב או הודעה שהוא שלח לך
- בקר במקום שחיבר אותך אליו
- כתוב כמה מילים ביומן או על אמרחב זיכרון מקוון
טקס זה יהפוך ל-עוגן רגשישאתה יכול לחזור עליו בכל שנה, ואשר יתפתח עם תהליך הריפוי שלך.
4. דבר עם מישהו
לאו דווקא פסיכולוג (אם כי מומלץ). חבר קרוב, עמית מהימן, בן משפחה. העיקר הואאל תשא את היום הזה לבד. אבל משותף הוא אבל קל.
5. כתבו למנוח
זה אולי נשמע מוזר, אבללכתוב לאהוב שנפטרהוא תרגול המומלץ על ידי פסיכולוגים רבים המתמחים באבל. ספר לו על השנה שלך. תגיד לו מה אתה מפספס. ספר לו במה אתה גאה. אין צורך לשלוח מכתב זה. פעולת הכתיבה הפשוטה משחררת רגשות חסומים.
6. תעשה משהו יפה לכבודו
הפוך את יום הכאב הזה ל-מעשה משמעות:
- לתרום למטרה הקרובה ללבו
- נטע עץ לזכרו
- הכינו את המנה האהובה עליהם למשפחה שלך
- צורקפסולת זמןמכילים את הזיכרונות היפים ביותר שלכם יחד
7. קבל שמחר יהיה שונה
יום ההולדת הראשון הוא לא האחרון. אבל לרוב זה הכי קשה. כל שנה שלאחר מכן תהיה קצתפחות חד, קצת יותר רך. לא בגלל שתשכח, אלא בגלל שתלמד לסחוב את ההעדר הזה אחרת.
מה להגיד (ולא להגיד) למישהו שעובר את הדייט הזה
לומר:
- "אני חושב עליך היום."
- "גם אני זוכר אותו/ה. »
- "אתה לא צריך לחייך היום."
- "אני כאן אם אתה רוצה לדבר, או אם אתה רק רוצה קצת שקט." »
לא לומר:
- "מצבו טוב יותר איפה שהוא/היא. »
- "לפחות הוא/היא כבר לא כואב." »
- "חלפה שנה, אנחנו צריכים להתקדם עכשיו."
- "אני יודע איך אתה מרגיש. »(לא, אתה לא.)
אחרי יום ההולדת הראשון: מה עכשיו?
שנת האבל השנייה היא לעתים קרובות כאשר מתחילה עבודת האינטגרציה האמיתית. ההלם הראשוני חלף. הסובבים אותך פחות מדברים על הנפטר. ודווקא כאן הבדידות יכולה לפגוע הכי קשה.
זה גם הזמן האידיאלי לבצע פרויקט עבודת גמר מובנה:
- אסוף תמונות, הודעות וזיכרונות באחדמקום זיכרון קבוע
- הזמן את יקיריהם לתרום בעדויות משלהם
- צרו מקום דיגיטלי בו תוכלו לבקר מדי שנה, להעשיר ולשדר
זיכרון אינו מקום קבוע. זהגן חיאשר מעובד לאורך זמן.
